"אלה הם כל חיי, אנא שמור עליהם" –הציירת היהודייה שרלוטה סלומון במבט נוסף

"אלה הם כל חיי, אנא שמור עליהם" – את המשאלה הנוקבת הזאת הפנתה הציירת היהודייה שרלוטה סלומון לרופא הכפר בדרום צרפת, שממנו שולחה אל מותה באושוויץ והיא בת עשרים ושש, בעת שהפקידה בידיו למשמרת שלוש קופסאות שהכילו יותר מאלף ציורים שציירה בפרץ יצירה קדחתני, במשך תקופה של כשנה אחת. למבחר של כשבע מאות ציורים באוסף העניקה את השם "חיים? או תיאטרון?"

שרלוטה (לוטה) סלומון Charlotte Salomon 1917- ברלין - אוקטובר -1943 אושוויץ, אמנית יהודייה-גרמנייה שנספתה בשואה.

ייחודה של שרלוטה היה בכך שהייתה אמנית מולטימדיה בתקופה מוקדמת. הותירה אחריה כאלף ושלוש מאות ציורים שצוירו בשנה אחת, שמתעדים את משפחתה והתקופה בפורמט של מחזה. בציוריה, שצוירו בצבעי גואש, יש השפעות של סגנונות רבים, וניכרים בהן מוטיבים מודרניים שונים.

שרלוטה נולדה בברלין שבגרמניה, בת למשפחה יהודית מתבוללת מהמעמד הגבוה. אביה אלברט סלומון היה רופא וקצין בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, אמה הייתה פטריוטית ששירתה כאחות באותה מלחמה. לאחר שאמה התאבדה כאשר שרלוטה הייתה ילדה, אביה התחתן שוב עם זמרת אופרה יהודייה ידועה בשם פאולה לינדברג, שהייתה בתו של רב רפורמי והכניסה אווירה יהודית, לבית שתרבותו הייתה גרמנית לחלוטין. ב-1935 הצליחה להתקבל לאקדמיה לאמנות בברלין, תוך שהיא מצהירה על יהדותה בגלוי. בהמשך עזבה את האקדמיה לאחר שפרס הצטיינות שהגיע לה הועבר לתלמידה גרמנייה ארית.

לאחר עליית הנאצים לשלטון, פיטורי אביה ואמה החורגת ממשרותיהם והתהדקות החבל סביב צווארי היהודים, בשנת 1939 נשלחה לדרום צרפת אל סבה וסבתה מצד אמה, לעיירה וילהפראנש שליד ניצה, שם גרו סבה וסבתה מספר שנים בווילה של יהודייה אמריקנית. במקום זה יצרה את כל יצירתה הידועה לנו, בתקופה שהייתה קשה לה מבחינה נפשית, כאשר היא רומזת בציור שהאופציות שעומדות לרשותה הן להתאבד (כפי המסורת במשפחתה) או ליצור: "חיים או תיאטרון". לאחר התאבדותה של הסבתא ומותו של הסב מזקנה, בקיץ 1943 התחתנה עם מהגר יהודי אוסטרי מצרנוביל בשם אלכסנדר נגלר, לאחר שהרתה לו. אותו יהודי, שהיה בעל תעודות אריות, ויתר על תעודותיו והכריז בגלוי על יהדותו כדי שיאפשרו לו להתחתן איתה. כנראה שרישום נישואיהם בעירייה הוא שאפשר לגרמנים להתחקות על עקבותיהם. כמה חודשים מאוחר יותר, בספטמבר, כאשר הגיעו הנאצים לדרום צרפת, נלקחה עם בעלה למחנה הריכוז דראנסי הסמוך לפריז ומשם נשלחה בתחילת אוקטובר 1943 למחנה ההשמדה אושוויץ. סלומון הייתה בחודש החמישי להריונה ונראה כי נרצחה בתאי הגזים מיד עם הגיעה למחנה. בעלה נפטר כמה חודשים מאוחר יותר, לאחר שלא הצליח לשרוד את עבודות הכפייה.

יצירתה מוצגת כיום במוזיאון להיסטוריה יהודית באמסטרדם, אליה הגיעו הוריה ששרדו את השואה, והם שמסרו את יצירתה למוזיאון. ברבעון השלישי של שנת 2006 חלקים גדולים מיצירתה (250 דפים) הוצגו ביד ושם בירושלים.

בשנת 2014 יצא לאור בצרפתית ספרו של דויד פואנקינוס "שרלוט" אודות חייה של סלומון. הספר זכה בפרס רנודו, ובפרס גונקור של הגימנסיות. הוא מכר מעל 380,000 עותקים בארבעת החודשים הראשונים לצאתו לאור וצפויה לו מהדורה מאויירת.

מקור: ויקיפדיה.