יריד הגמלים של העיר פושקאר בהודו



השבוע הסתיים יריד הגמלים בעיר פושקאר בהודו, לאחר הפסקה של שנה בגלל הקורונה


היריד של העיר "פושקאר" (Pushkar) הנמצאת בהודו במדינת ראג'סטאן (Rajasthan), מתקיים אחת לשנה בסוף אוקטובר תחילת נובמבר,


זהו יריד ייחודי המהווה שוק גדול אשר במשך שמונת ימי פעילותו נסחרים בו אלפי ראשי בקר וגמלים

בימים רגילים העיירה פושקר שברג'סטאן, הודו, היא מקום קטן ורגוע. אבל ארבעה ימים בשנה מציפים את העיר כ־750 אלף בני אדם, הבאים לחגיגות הירח המלא, לטבילה באגם הקדוש וליריד גמלים ענקי. בהודו כמו בהודו: חג דתי, סחר מכר, לונה פארק, בעלי חיים ותופעות אנושיות יוצאות דופן משמשים בערבוביה

במקביל לחגיגות הדתיות, נערכת במקום מלה (Mela) גדולה – פסטיבל ויריד ענקי לסחר בגמלים. הכל קורה בעונת הסתיו, לאחר תקופת המונסון, וכך מובטח שמזג האוויר יהיה נוח ושיהיה די מרעה לבהמות. במשך ארבעה ימים מתקיים אירוע שדת ומסחר משמשים בו בערבוביה: המוני בני אדם באים לסחור בכ־50 אלף גמלים, לפקוד את מקדשו של בראהמה ולטבול באגם הקדוש. אום נאמא שיווה עוד ועוד גמלים התקבצו מכל עברי המדבר אל דיונת החול הסמוכה לעיירה, כשהם מעלים ברגליהם ענני אבק. אוהלים הוקמו, ערמות חציר נערמו ודוכנים רבים הציעו כלי בית, אוכפים, קישוטים לגמלים, תכשיטים ועוד. כל מה שאדם כפרי יחפוץ לקנות בעיר הגדולה יימצא לו ביריד. כמו בכל חגיגה הודית, הוקמו גם לונה פארק וקרקס. בבתי המלון היתה תפוסה מלאה של הודים אמידים ותיירים, ומחירי החדרים הרקיעו שחקים.

עם שקיעת החמה ירדו מאמינים במדרגות הגהטים אל שפת האגם, והשיטו על מימיו קעריות עשויות עלים יבשים ובהן פרחים ונרות. הלהבות הקטנות נשלחו אל המים, ועם ריצודן נישאו תקוות ובקשות. זהו טקס הארטי (Arti), פולחן האגם, המקובל ברוב הודו ומלוּוה בשירה מונוטונית, ממכרת.

הגמלים רוכזו על דיונה עצומה מחוץ לפושקר, יחד עם סוסים ושוורים. הרג'סטאנים הברישו את הסוסים באופן מופתי, ואת קרני השוורים צבעו בכחול, באדום או בירוק. פרוות הגמלים גולחה בדוגמאות שונות ונצבעה גם היא. חלקם עטו בדים רקומים ורתמותיהם קושטו בגדילי צמר, צמידים מרשרשים נענדו לרגליהם ואת נחיריהם ניקבו טבעות כסף וזהב. עשרה גברים נדרשו למלאכת הניקוב, כדי שיחזיקו בגמל המתייסר מכאבים.

בעלי החיים הוצעו למכירה לכל קונה, ואלה בדקו את הבהמות בקפידה, משן ועד פרסה. משהובעה התעניינות עמדו על המקח במשך שעות עד שלבסוף נספרו השטרות שוב ושוב על ידי שני הצדדים. פעמים רבות נערכו תחרויות רכיבה – בידור לצופים וגם דרך מצוינת לקונים פוטנציאליים לעמוד על יכולותיהן של הבהמות.


טורבן צבעוני וצמידי קרסול

מפריטי הלבוש השונים אפשר ללמוד רבות על מעמדם של המשתתפים באירוע ועל מצבם המשפחתי. רוב הגברים הם בעלי חזות הדורה וגאה, לעיתים לוחמנית משהו, כיאה לצאצאיהם של שבטי הרג'פוט (Rajput) למודי הקרבות. כולם מתהדרים בשפם שקצותיו מסתלסלים מעלה ובזוג עגילי זהב כבדים. ראשם עטור טורבן – יריעת בד באורך כמה מטרים, המגולגלת ומלופפת סביב הראש. צבעי הטורבנים עזים במיוחד – אדום, כתום, צהוב זוהר ועוד – ולכל צבע משמעות משלו: טורבן כתום יעיד על ייחוס חובשו כבן למעמד הרג'פוט, צבע ירוק זית או שחור יציין שהרג'פוט מצוי בתקופת אבל על מות קרוב משפחה, צהוב הוא צבעם של הבראהמינים ואילו טורבן אדום הוא ציון לבן אחד המעמדות הנמוכים.

ככסות תחתונה משמש הדהוֹטי (dhoti), יריעת בד לבנה, ארבעה מטרים אורכה, המונחת על הגוף באופן מיוחד – ספק חצאית, ספק מכנסיים. חולצת הכפתורים, הנקראת צ'וֹלי (choli), גם היא לבנה בדרך כלל וגזרתה ארוכה וצרת שרוולים ומותניים. הנעליים עשויות עור (של פגרים בלבד – אין שוחטים חיה כדי לאוכלה או כדי להשתמש בעורה), מעוטרות בקישוטי מתכת וברקמות ומחודדות בקצותיהן כחרטום סירה. לבושן של הנשים הרג'סטאניות בולט מאוד בצבעיו ומגוון הרבה יותר: שמלות וחצאיות, חולצות רקומות, צעיפים ורדידים שקופים למחצה, והן עונדות תכשיטים גדולים במיוחד, כמו עגילים, נזמים (שכדי להחזיקם במקומם יש לקשור אותם לאוזן), שרשרות, צמידי יד, צמידי קרסול וטבעות, שנענדות גם על אצבעות הרגליים, ועדיף על כולן. ברג'סטאן אשה נמדדת לפי תכשיטיה. הון עתק מושקע בענק הנישואים ובשני צמידי הקרסול (לרוב חצי קילוגרם כסף כל אחד), שמקבלת אשה עם נישואיה.

מקור וקרדיט























61 צפיות