top of page

חנוכיות "האקווריום" בשכונות ירושלים , נחלאות והרובע היהודי - סיור אתנוגראפי




למה דווקא ירושלים? משום שכמו שבעיר הקודש התפתחה שפה ירושלמית ייחודית (לאפה = אשתנור; גוגואים = אג'ואים; השפיצים שבגלגלי האופניים = סילקים ועוד), הרי שבבירה תוכלו לראות גם חנוכייה ייחודית במינה – "חנוכיית אקווריום".

במה מדובר? את החנוכייה הרי יש להציב על אדן החלון או מחוץ לבית, כדי שאורה ייראה על ידי העוברים והשבים. אך מזג האוויר הירושלמי, שמאופיין בגשם, רוח וקור, אינו מיטיב עם הנרות הדולקים. ישבו חכמי ירושלים במאה ה-19 וניסו לחשוב על פתרון. כך עלה הרעיון לחנוכייה בתוך מעין אקווריום, המוגנת מרוחות ומגשמים. למתקן דלתות זכוכית ו-3 ארובות, ובתוכו 8 כוסיות מלאות בשמן ובפתילים. אם גם אתם חושקים בחנוכייה שכזאת, תוכלו לרכוש אותה בבתי המלאכה הזעירים בשכונת מאה שערים ובשכונת גאולה השכנה.


מהיכן שאבו חכמינו את הרעיון לחנוכייה בצורה זו? כנראה מדובר בהעתק של בתי המנורה שהביאו עמם הצליינים הרוסים מארצם אל ירושלים, במטרה לשמור על הנרות אותם הדליקו (ומדליקים עד היום) בכנסיית הקבר במהלך "טקס האש הקדושה" השנתי, המתקיים בסמוך לפסח. בתוך מבנה אקווריום שכזה יכלו הצליינים לסחוב את האש בחזרה עד לרוסיה הרחוקה, במסעם הארוך. ניתן גם היום לחפש באינטרנט ולמצוא צילומים מהמאה ה-19 של מנורות מסוג זה ולהשוות לחנוכייה הירושלמית הכשרה.



















Comments


הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו עדכונים למייל

תודה על ההרשמה!

על עמי סלנט:

מאז פרישתו של עמי סלנט כמנהל מרכז המידע במכון מופ"ת הוא ממשיך לפתח מאגרי מידע שונים ומעמיקים, והחשוב שמביניהם הוא מיזם התיעוד המקוון – ילדים בשואה. בין השנים 1993-2008 עבד עמי סלנט גם כמרצה לתחומי המידענות וניהול התוכן במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן.

© 2020 כל הזכויות שמורות לעמי סלנט

האתר נבנה ע״י: ABCreative

bottom of page