מוכרות הפירות והשווקים בסנגל , מסע אתנוגראפי למדינה מרתקת באפריקה (חלק א')



אודות סנגל

רפובליקת סנגל היא מדינה במערב אפריקה. סנגל גובלת באוקיינוס האטלנטי במערב, במאוריטניה בצפון, במאלי במזרח, ובגינאה וגינאה ביסאו בדרום. גמביה היא מובלעת בתוך תחומי סנגל ושטחה חודר כ-300 ק"מ לתוך שטח סנגל. הרוב המכריע של הסנגלים הם מוסלמים. סנגל קיבלה את עצמאותה מצרפת ב-1960, ולאורך כל שנות קיומה שרר בה משטר יציב.

אוכלוסיית סנגל מונה כ-13 מיליון תושבים.


החקלאות מעסיקה כ-77% מן העובדים אך תורמת רק 18.3% מן התוצר. היא תלויה מאוד בכמות הגשמים ורק בצפון המדינה ובדרומה קיימת השקיה סדירה (מנהר סנגל ונהר קאזאמנס). הגידולים העיקריים הם בוטנים, כותנה, תירס דוחן, ירקות ומשק חי. כן מפותח ענף הדיג.


על מוכרות הפירות בעיר דאקאר, סנגל


נשים שמחות ומזמרות , לבושות שמלות מסורתיות בשלל צבעים עזים ולראשן מטפחות צבעוניות קשורות ככובעים, ישבו עם מרכולתן במעלה מדרגות בטון בדקאר , סנגל . צבעי השמלות והמטפחות התערבו בצבעי הפטרוזיליה והתירס והפנטו את התיירים שהגיעו אז .

גודש של צבעים בבגדים. ירוק, אדום, צהוב, כחול, הכול במנות גדולות.


"הגילוי העמוק שלי במסע לסנגל היו הנשים, האמהות, הנערות. הן, ראשי המשפחות בחברה הפוליגמית, בה הילדים מזוהים עם אימם, מחלקים את גורלה, ונשמעים לקולה המוכיח."

מקור , מיכל גוברין


"תושבי סנגל הגודשים את הרחובות, את השווקים. הפותחים בשיחה, בצחוק. המציעים למכירה כל מה שרק ניתן להעלות על הדעת, החל מקופסאות גפרורים ופירות מנגו וגמור בקלטות או במאווררים על רגל גבוהה. ללא צלילי המוסיקה הממלאים את האויר יומם ולילה. תיפוף על ארגזים בשוק, הלמות תופים. קולות השירה, של גברים של נשים. צלילי הפרוטוגזית, הקריאולית, הוולוף, במקצביהם השונים, המסעירים את הדם, כל אחד בדרכו. צלילים הבוקעים מגרונותיהם של הנאספים על המדרכות, ממקלטי הרדיו שבחנויות הפתוחות, מרמקול בחצר פנימית, מקלטות שמוכריהן סובבים ברחובות.

אך שיאה של הנסיעה לגבי היה המפגש עם הנשים הסנגליות. נשים מדהימות ביופין, בהידורן הטבעי, ובאיזו קרינה מפעימה. כולן, סופרות או פועלות, סוחרות תכשיטים, או פושטות יד, ניחנו באותו צעד טופף, קל, מלכותי, בו הן חולפות, נושאות את גופותיהן הגבוהים, מלאי התואם, ועליהם אחת מאינספור הגירסאות של שמלות הבובו עזות הצבע, של קישורי הבד הכרוכים במרום הראש, מוקפים בגדילים, ככתר."

מקור , מיכל גוברין


















מקורות המידע לצילומים

מקור וקרדיט לצילומים – 1

מקור וקרדיט לצילומים - 2

מקור וקרדיט 3

מקור וקרדיט 4

מקור וקרדיט 5


הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו עדכונים למייל

על עמי סלנט:

מאז פרישתו של עמי סלנט כמנהל מרכז המידע במכון מופ"ת הוא ממשיך לפתח מאגרי מידע שונים ומעמיקים, והחשוב שמביניהם הוא מיזם התיעוד המקוון – ילדים בשואה. בין השנים 1993-2008 עבד עמי סלנט גם כמרצה לתחומי המידענות וניהול התוכן במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן.

© 2020 כל הזכויות שמורות לעמי סלנט

האתר נבנה ע״י: ענת בילינסון