מראות מהיבשת השחורה 2020


ליקט וערך , עמי סלנט , ספטמבר 2020


כבר שנים אני אוצר תערוכת צילומים בינלאומית בפינטרסט בשם "אנשים בעולם" והפעם בחרתי להציג כמה צילומים מהשנה האחרונה ביבשת אפריקה (קישור לתערוכה הוירטואלית בפינטרסט).


מדוע אפריקה בגליון זה של איים בזרם ?


יש כאלו שעוקבים בחשש ובעצבנות מה קורה עם נגיף הקורונה באירופה ובארה"ב. אני מעדיף לעקוב מה קורה ביבשת אפריקה בזכות כמה חברים טובים שמתגוררים שם.


עוד בתחילת התפרצות הנגיף מדענים סברו כי מערכות הבריאות ביבשת יקרסו במהרה, כעת מתברר כי שיעור התמותה נמוך יותר משאר היבשות. מדענים בוחנים אפשרות כי דווקא הצפיפות הרבה, היא המפתח להבנת התמותה הנמוכה

" שיעור התמותה ביבשת נמוך ביותר, לשם השוואה בבריטניה, שיעור התמותה הוא פי שבע."

מקור


נמיביה



בת שבט ההימבה מכינה צהריים


מקור


רקע

את בנות שבט ההימבה קל לזהות בזכות גופן החצי ערום המרוח באבקה אדומה. למעשה, מדובר בבלילה של אבקת חרסית, המעורבת בשומן עיזים שאותה הן מורחות על עורן ועל שערן.

נשות ההימבה לובשות חצאית מעור עיזים ומתקשטות גם בטבעות מתכת, בקליפות של ביצי יען ובחרוזים שונים אותן הן מכינות מחרצנים של דקל האומורונגה. החרוזים, אגב, משמשים לא רק לקישוט אלא גם להגנה מפני חרקים (יעיל הרבה יותר מתכשיטי זהב או כסף).

מנותקים מן העולם המערבי

אנשי ההימבה מהווים את אחד השבטים הקדומים באפריקה. הם חיים בעיקר באזור האוטונומי קאוקולנד (Kaokoland) שבנמיביה: אזור מדברי וקשה למחייה אשר נמצא בצפון-מערב נמיביה. מוצאם המקורי הוא משבטי הבונטו שנדדו באזור במשך 300 שנה. על פי ההערכות, ישנם בסך הכול כ-50 אלף בני הימבה בעולם, אבל הדיוק של המספרים האלה מוטל בספק בעיקר בגלל חוסר היעילות של שירותי המפקד באזורים הנידחים בהם הם חיים.

בני השבט החלו לפגוש את העולם המערבי רק בסוף המאה הקודמת וגם היום הם מנהלים את חייהם בדרך מסורתית, עם מעט מאוד השפעה של תרבות המערב. רובם המוחלט עדיין חיים בשבטיים קטנים בבקתות עשויות בוץ ועצים. הכלכלה שלהם מתבססת בעיקר על רעיית צאן ועל ציד ואורח חייהם החצי נוודי לא השתנה תחת כל הממלכות והשליטים שמשלו באפריקה במשך השנים. הם מעולם לא התארגנו בממלכה ובמבנה שונה מהמבנה של שבט חצי נודד וזאת, בשונה משבטים אחרים באפריקה, כמו שבטי הזולו והמסאי.

כלל זהב למפגש עם שבט ההימבה

אם אתם מגיעים לכפר של בני שבט ההימבה כדאי לזכור "כלל זהב" מרכזי שקשור למנהגי הדת של השבט: בכל כפר של שבט ההימבה יש מנהיג שתפקידו לשמור על האש הקדושה. אש זו בוערת בכפר 24 שעות ביממה במשך כל ימות השנה. סביב האש מתקיימים טקסים שונים ומתנהלים כל חיי הקהילה. כשמתקיימת לידה בכפר, נלקחת האש לבקתת היולדת ומלווה אותה במהלך כל הלידה וכאשר מת אדם מבני השבט, גופתו מונחת במשך יום שלם ליד האש הקדושה.

אורח שמגיע לכפר חייב לדעת שעליו לכבד את האש, לא לעבור לידה כזר ולהתייחס אל האש כאל קודש הקודשים של בני השבט. חשוב לבדוק איפה מותר ללכת כדי לא לפגוע באש הקדושה ולהבין שזו לא "עוד מדורה" שנמצאת בשטח - זהו מרכז החיים של בני שבט ההימבה.

מקור וקרדיט , אילן יגר

בת שבט ההימבה ליד הבקתה שלה



מקור וקרדיט לצילום (10)


מקור וקרדיט לצילום (11) .



מקור וקרדיט לצילום (12)

סולידריות בין נשות השבט , כל אחת שומרת על הילדים של חברתה כאשר יוצאת לקושש עצים או לבשל



מקור וקרדיט לצילום (14)

ליד הבקתה


מקור וקרדיט לצילום (16)


מקור וקרדיט לצילום ולצלם


Source and credit

SOURCE AND CREDIT



Source and credit



source and credit



Source and credit


דקר , האי גורה , סנגל

שלושה קילומטרים מצפון לדקר נמצא האי גוֹרֶה, אשר שימש בעבר מרכז לסחר בעבדים.

מקור וקרדיט לצילום : João Moura



רקע אתנוגראפי מרתק בעברית ע"י ד"ר גילי חסקין (קישור)


אתיופיה

Omo Valley Ethiopia


🌿Suri Tribe


עמק נהר האומו הוא האזור המגוון ביותר באתיופיה מבחינה תרבותית ולשונית. נהר האומו זורם במערב אתיופיה ונחשב לאחד הנהרות הגדולים והחשובים במדינה. דרום עמק האומו (עמק נהר האומו התחתון) הוכרז כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו ב-1980

בני השבט היו בעבר נוודים וכיום הם יושבים קבע בכפרים במערב פארק נהר האומו ובשטחי הנהר שליד כפר קיביש ומתפרנסים מדורה, צייד, כריית דבש ותירס אך תרבותם ומסורתם עדיין נחשבת לכזו של רועי בקר נוודים. בעבר השבט שלט באזור עמק האומו



מקור וקרדיט לצילום

רקע אתנוגראפי באנגלית אודות השבט

צילום נוסף של בנות שבט הSuri ליד הבקתות שלהם



מקור ורקע אתנוגראפי אודות השבט

מקור וקרדיט לצילום (7)


מקור וקרדיט לצילום (8)

אוגנדה , מוכרת הפירות



מקור וקרדיט לצילום ולצלם

טוגו , ישוב הררי טיפוסי בשם Mont Agou, Togo

טוגו נמצאת במערב אפריקה. היא גובלת במערב בגאנה, בצפון בבורקינה-פאסו, במזרח בבנין ובדרום באוקיינוס האטלנטי. בדרום טוגו משתרעת רצועת חוף, ובה לגונות רבות. מצפון לרצועת החוף מתנשאת רמה, המגיעה לגובה תשעים מטר מעל פני הים. צפונה משם מתנשאת רצועת הרים, ובה נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בטוגו כולה, הר אגו (986 מטר מעל פני הים).


אפריקה , טוגו , חיי יום יום

רפובליקת טוגו (בצרפתית: République Togolaise) היא מדינה במערב אפריקה. היא גובלת בגאנה במערב, בבנין במזרח ובבורקינה פאסו בצפון. בדרום נמצאת רצועת חוף קצרה עם מפרץ גינאה ובה נמצאת הבירה לומה.

כלכלת טוגו היא תת-מפותחת. רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות לצריכה עצמית. תעשייה מודרנית כמעט ואינה קיימת ומוצר היצוא העיקרי הוא פוספטים. הפוספטים בטוגו הם בעלי מינרלים בשיעור הגבוה בעולם.

ענפי החקלאות הם קקאו, קפה, בטטה, כותנה, דוחן, סורגום ואורז. ענפי התעשייה הם פוספטים, טקסטיל ועיבוד מזון.

מקור וקרדיט לצילום


בצילום : ישוב טיפוסי בטוגו , אפריקה




נשות הכפר בטוגו במלאכתן היומית



בדרך הארוכה מהכפר למכור תרנגולות בשוק העירוני



ראו גם :

סקירה אתנוגראפית מרתקת של ד"ר גילי חסקין על טוגו


אם הגעתם עד לכאן , נשמח אם תרשמו לקבלת סקירות חדשות מהאתר , כאן למטה בדף , בתודה מראש, עמי סלנט

הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו עדכונים למייל

על עמי סלנט:

מאז פרישתו של עמי סלנט כמנהל מרכז המידע במכון מופ"ת הוא ממשיך לפתח מאגרי מידע שונים ומעמיקים, והחשוב שמביניהם הוא מיזם התיעוד המקוון – ילדים בשואה. בין השנים 1993-2008 עבד עמי סלנט גם כמרצה לתחומי המידענות וניהול התוכן במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן.

© 2020 כל הזכויות שמורות לעמי סלנט

האתר נבנה ע״י: ענת בילינסון