נוביה היא חבל ארץ היסטורי (בתנ"ך, אזור זה נקרא כוש) בצפון אפריקה, לאורך עמק נהר הנילוס מאסואן, שבמצרים בצפון עד לח'רטום שבסודאן בדרום. החבל הוא רצועה צרה המשתרעת לאורך של כ-500 קילומטרים. האזור נמצא תחת שליטתן של סודאן (שלושת רבעים מהשטח) ומצרים (רבע מהשטח).
הכפרים הנוביים במעלה הנילוס , אשר עדין חיים באותם תצורות מגורים מלפני 6000 שנה , חלקם קופטים והם בונים את הבתים מלבנים מחוזקות מבוץ , טכניקות בנייה שירשו מהמצרים לפני 4000 או 5000 שנה . רבים מהבנים צבעים בצבעים ססגוננים .
במלחמת יום הכיפורים השתמש צבא מצרים בדוברי נובית לתשדורות רדיו
נובים הם קבוצה בעלת זהות אתנית אחת הדוברת שפה ממשפחת מהשפות הנוביות, הקרובות זו לזו, ושייכות למשפחת השפות הנילוס-סהרה. הנובים שוכנים באזור שבימנו מוגדר כסודאן ודרום מצריים. מוצאם של הנובים כקבוצה עתיק, וקודם לימי התקופה השושלתית הקדומה של מצרים העתיקה. ככל הנראה מקורם בעמק הנילוס התיכון, אחד מהאזורים המוכרים כערש הציויליזציה. באזור זה החלה התיישבות ב-7000 לפני הספירה, ומשוער שהמוקד בו התחילה נמצא באזור העיר ואדי חאלפה. נובים שוכנים בימינו בדרום מצרים באזור אסואן, ובצפון סודן בתחום שבין ואדי חאלפה לעיר אל דבאח. בנוסף נובים הרריים מאכלסים את הרי נובא שבמחוז הסודני דרום-קורדופאן.
הטרגדיה הנובית נמשכה גם בעידן המודרני. כאשר הנשיא גמאל עבד אל נאצר החליט לבנות את סכר אסוואן העליון כדי לספק אנרגיה למצרים, מחצית מארצם של הנובים טבעה מתחת לאגם נאצר, וכפרים שלמים הועתקו למקומות אחרים. ביחד איתם הועתקו גם מקדשים מצריים עתיקים, ביניהם גם מקדש אבו סימבל המפורסם שליד גבול סודאן.
בצילום משנת 1962 : כפר נובי מצרים שהועבר ממקומו בגלל בניית סכר אסוואן
