זהו מבצר , באזור ואל ד'אוסטה שבאיטליה , אשר מסמכים מעידים על היותו חלק ממחנה צבאי קטן במאה ה-6 לספירה. המבנה הנוכחי הבנוי מכמה מפלסים, הוא מהמאה ה19, ונבנה ע"י שושלת בני סבויה מעל נהר דורה באלתיה, מהנהרות הגדולים באיטליה. המקום עבר שיפוץ ונפתח מחדש לציבור ב 2006. כיום מהווה המקום נקודת יציאה לטיולים באזור ומארח קונצרטים', תערוכות אמנות נחשבות, ואירועים תיאטרליים.
המצודה והכפר לידו, שוכנת על שפת הנהר דורה בלטאה, אשר לידו עברה גם דרך רומית קדומה. במצודה תצוגות של פיסול וציור מעץ. כמו כן הוא משמש בתור "המוזיאון האלפיני". בחצר הפנימית של המצודה נערכים אירועי תיאטרון ומוזיקה עונתיים.
המיקום הנוכחי, על צוק, השולט על המעבר לצרפת הוא עתיק. אבל המבנה הנוכחי הוא רק משנת 1830–1838 ונבנה על ידי קרלו אלברטו מבית סבויה. המצודה היא על בסיס מבנה מהמאה ה-10. במקום התגלו שרידים של דרך רומית, בין איטליה של היום לבין צרפת, "גאליה" בעידן הרומי.
מכלול המוזיאונים מחולק למדורים הבאים:
המוזיאון האלפיני - לתערוכות קבועות וזמניות. תרבות ואומנות "ולגוסטנו" (העם המקורי שחי במחוז "עמק דאאוסטה" ומרחב להצגות וקונצרטים. חלק מהתצוגה הקובעה מוקדשת ל-Dahu.
מוזיאון הגבול - על ההגנה של הגבול ועל המצודות שהגנו עליו.
מוזיאון המצוינות - נפתח רק בשנת 2007.
מרחב אירועים - לסקירת האירועים ההיסטוריים שהתרחשו באזור.
ומרחבים עבור קבוצות של תלמידים.
בחלק ב' של הסקירה תוכלו לראות מבחר צילומים מתוך תערוכות האמנות במוזיאונים אשר במבצר בארד
עמק אאוסטה, בצפון-מערב המדינה, הוא המחוז הקטן ביותר באיטליה (שטחו 3,200 קמ"ר וגרים בו 120 אלף תושבים). זהו אחד האזורים העשירים במדינה ומסיבות היסטוריות הוא זוכה מאז 1945 לאוטונומיה רבה; עיקרה טמון בכך ש-90% מן המסים שמשלמים תושביו משמשים לפיתוח המחוז עצמו ואינם מועברים לממשלה המרכזית.
תושבי העמק נקראים ואלדסטאנים. הם מדברים ביניהם בניב פרנקופרובנסלי, שגם דוברי איטלקית וצרפתית מתקשים להבין. בחלק המזרחי מדברים עדיין בניב גרמני שנקרא טיך. הצרפתית נחשבת בוואל ד'אאוסטה לשפה רשמית, בדיוק כמו האיטלקית. שייכות לאומית איננה דבר מובן מאליו כאן. קבוצה פוליטית בדלנית, שעיקר תורתה שימוש נרחב יותר בצרפתית והידוק הקשרים עם השכנה ממערב, זוכה כבר שנים רבות להצלחה בבחירות האזוריות ולנציגות בפרלמנט המקומי.
שבע הטירות הפזורות לאורכו של עמק אאוסטה מעניינות מבחינה אדריכלית. מרובן אפשר לצפות בנוף יפה של ההרים המקיפים אותן ובחלק מהן אפשר לבקר ולהבין איך חיו כאן לפני מאות שנים. ההיסטוריה הארוכה של העמק אמנם נמתחת עד לתקופה הרומית, אבל עיקר ההתפתחות חלה במאה ה-11, כאשר בית סאבויה, שהוכתר לאחר מכן כבית המלוכה של איטליה, השתלט על האזור והעניק לו חשיבות מיוחדת, כשולט על המעבר החשוב לממלכות הפרנקים ובורגונדיה.
הכפר , מימי הביניים , למרגלות המבצר
חלק ב' : מבחר צילומים מתוך תערוכות האמנות במוזיאונים אשר במבצר בארד
הצלם : (© Isak Pretorius). Wildlife Photographer of the Year
מתוך תערוכת הצילומים שהתקיימה במבצר בשנת 2019