top of page

סיגיריה , "סלע האריה" , בסרי לנקה, המוגדר כפלא שמיני בעולם

  • Amikam salant
  • לפני 9 דקות
  • זמן קריאה 2 דקות
ree

 

מאת : עמי סלנט , עורך הבלוג " איים בזרם"  אשר ביקר בסיגיריה, סרי לנקה,  בשנת  2011  


Sigiriya Lion Rock


סיגיריה, המכונה  "סלע האריה"  (Lion's Rock) הוא אתר ארכיאולוגי והיסטורי מרכזי בסרי לנקה, מבוצר על לוע געשי בגובה 200 מטרים, וכולל שרידי ארמון מהמאה ה-5 שנבנה על ידי המלך קסיאפה, הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, המושך תיירים לטיפוס אל פסגתו לתצפית פנורמית מרהיבה. 


סיגיריה נמצאת במרכז האי סרי לנקה , באזור "המשולש התרבותי", כ‑170 ק"מ צפונית‑מזרחית לקולומבו. 


ב-1831 "גילה" את המקום קצין בריטי שעבר בסמוך בדרכו לפולונארווה. חפירות ארכאולוגיות החלו בשנות ה-90 של המאה ה-19, אך התעצמו רק במחצית השנייה של המאה ה-20.


במאות הראשונות לספירה שימש האזור כמקבץ מערות לנזירים בודהיסטים, ורק במאה ה‑5 נבנה על הסלע ארמון‑מבצר מלכותי. 


 המלך קסיאפה בנה את הארמון המלכותי שלו על צוק הסלע, והוא שריד לפלא הנדסי ואדריכלי עתיק.

הארמון והבירה כולה ננטשו לאחר מותו של המלך, אך האתר שימש כמנזר בודהיסטי עד המאה ה-14. ב-1982 הוכרזה סיגירייה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.


שער האריות: הכניסה לפסגה עוברת דרך "שער האריות", שם נותרו רק כפות האריות העצומות חצובות בסלע, ששמרו בעבר על הפתח.

ree

ree

על הפסגה נשארו יסודות הארמון, בריכות מים גדולות וגנים סימטריים שנחשבים לדוגמה מוקדמת של תכנון נוף מלכותי בדרום . פסגת הסלע משתרעת על פני שטח של כ-16 דונם. מהמבנים שהיו עליה, ובהם המבצר, נותרו היסודות בלבד. בנוסף, נמצאת במקום בריכה לאגירת מי שתייה, באורך 27 מטרים וברוחב 21 מטרים.


ree
ree

 

ree

הטיפוס והחוויה

 

  • מדרגות ואתגר:  הדרך לפסגה כוללת טיפוס ארוך של מאות מדרגות, ‑1,200–1,300 מדרגות עד הפסגה , ונדרש מאמץ פיזי לא קל כדי להגיע לפסגה . בשנת 2011 ביקרתי שם עם רעייתי וקבוצה ישראלית והטיפוס במדרגות לא היה קל .

  • בדרך למעלה רואים את "הנשים של סיגיריה" – ציורי קיר בני כ‑1,500 שנה של דמויות נשיות צבעוניות, מהיצירות האיקוניות של האי.

ree
ree

למידע נוסף :


ree

 

ree

ree


תגובות


הצטרפו לרשימת התפוצה וקבלו עדכונים למייל

תודה על ההרשמה!

על עמי סלנט:

מאז פרישתו של עמי סלנט כמנהל מרכז המידע במכון מופ"ת הוא ממשיך לפתח מאגרי מידע שונים ומעמיקים, והחשוב שמביניהם הוא מיזם התיעוד המקוון – ילדים בשואה. בין השנים 1993-2008 עבד עמי סלנט גם כמרצה לתחומי המידענות וניהול התוכן במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן.

© 2020 כל הזכויות שמורות לעמי סלנט

האתר נבנה ע״י: ABCreative

bottom of page