המרכז העתיק של ליבק , עיר ההנזה לשעבר בגרמניה

איסוף ועריכה : עמי סלנט , מידען, עורך הבלוג "איים בזרם"



העיר העתיקה של ליבק יושבת על אי אשר נתחם על ידי נהר הטרווה.

גרמניה

Lübeck

העיר ליבק היא עיר האבנים האדומות, בצפון גרמניה במדינת שלזוויג-הולשטיין, באזור ההנזה. בתהליכי בניית העיר, הבינו שאין חומרים טובים לעשיית בלוקי בנייה, והובאו אבנים ממחוזות אחרים, לכן בתי העיר נראים כאילו שאינם שייכים למקום. העיר בנויה ופזורה על אי בים הבלטי ורצועות אדמה מעל נהר טרווה. במרכז העיר יש אגם בשם ווקניץ, ממנו יוצאים ומתפצלים נחלים ואגמים נוספים.


ליבק היא עיר בצפון גרמניה, והעיר השנייה בגודלה במדינת שלזוויג-הולשטיין. אוכלוסיית העיר מונה 209,890 איש.

ליבק (Lübeck), עיר נמל בצפון גרמניה, נוסדה ב-1143 בתור "העיר המערבית הראשונה על חוף הים הבלטי". בימי הביניים היא שימשה כבירת ערי ההנזה, ברית של ערים באזור הים הבלטי, והתבלטה באדריכלות גותית לבנים המאפיינת את צפון גרמניה ואשר עשתה שימוש בלבנים אדומות.


המרכז העתיק של ליבק, עם בנייני ההנזה המרהיבים שלו, הוכרז כאתר מורשת עולמית בראשית שנות ה-80.

תיירות רבה מגיעה לעיר כדי לראות את האבנים האדומות והגגות החרוטים ממתכת .




בשנת 1226 העלה הקיסר פרידריך השני את דרגת העיר לעיר קיסרית חופשית, והיא הפכה לעיר החופשית ליבק. במאה ה-14 הפכה ליבק ל"מלכת ברית ערי ההנזה", ונהייתה לעיר החזקה והגדולה ביותר בברית. בשנת 1375 כינה הקיסר קארל הרביעי את ליבק כ"אחת מחמש תהילות האימפריה הרומית הקדושה" יחד עם הערים ונציה, רומא, פיזה, ופירנצה.

ליבק איבדה ממעמדה לאחר השתתפותה במלחמת אזרחים בדנמרק, שבה נחלה תבוסה. לאחר התבוסה כוחה של העיר החל לדעוך. ליבק הצליחה להישאר נייטרלית במלחמת שלושים השנים, אך עם ההרס שנגרם על ידי שלושים שנות המלחמה ועקב כיוונו של המסחר האירופאי למסחר טרנס-אטלנטי, ברית ערי ההנזה והעיר ליבק איבדו מחשיבותן. לאחר שברית ערי ההנזה התפרקה למעשה בשנת 1669, ליבק נותרה עיר סחר חשובה בים הבלטי.


במלחמת העולם השנייה ליבק הייתה העיר הגרמנית הראשונה שהופצצה על ידי חיל האוויר המלכותי. ההתקפה שנערכה ב-28 במרץ 1942, גרמה נזק רב למרכז העתיק של העיר, והרסה 3 כנסיות ראשיות וחלקים גדולים של אזורים בנויים. העיר נכבשה ב-2 במאי 1945 על ידי כוחות בריטיים.


אוכלוסיית ליבק גדלה בהיקף ניכר לאחר המלחמה, מ-150,000 תושבים ב-1939 ל-220,000 אחרי המלחמה. לאחר חלוקת גרמניה העיר שכנה על הגבול בין גרמניה המזרחית לגרמניה המערבית. הושקעו מאמצים רבים לשחזור המרכז ההיסטורי של העיר, ובשנת 1987 הוכרז המרכז ההיסטורי של ליבק כאתר מורשת עולמית. העיר העתיקה של ליבק נחשבת מרשימה ביופיה, בעיקר בזכות מבנים רבים המצויים בה בסגנון הגותיקת לבנים.



היהודים בליבק


בשנת 1933 עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, החלו יהודים לעזוב את ליבק, מגמה זאת נמשכה אחרי ליל הבדולח בנובמבר 1938 ומיד אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939. ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בליבק 650 יהודים. חלקם עונו למוות במרתפי מטה הגסטפו שבמרכז העיר.

בחורף 1941, 1942 גורשו לריגה 85 היהודים האחרונים שנותרו בליבק ונרצחו שם

מקור



















אם הגעתם לכאן נשמח אם תרשמו בראש הדף , כאן, למעלה (קישור) לקבלת סקירות חדשות שלנו . בכל סקירה אנחנו משקעים כמה ימי עבודה . בתודה מראש , עמי סלנט , מידען ועורך הבלוג "איים בזרם"