במאה ה-19 אודסה הייתה העיר השלישית בגודלה גם באימפריה הרוסית, אחרי מוסקבה וסנקט פטרבורג. בהיסטוריה האדריכלית שלהּ ניכרת השפעה ברורה של הסגנונונות הצרפתיים והאיטלקיים, כמו הבארוק, הרוקוקו והגותי, שהיו נפוצים יותר במערב אירופה (על אף שמדינות אלה מעולם לא שלטו שם). אודסה התברכה תמיד באווירה של חופש ומוזיקה קלאסית, ושימשה כחלון לעמי ים התיכון. העיר הייתה עיר נמל חופשית מ-1819 ועד 1858. בתקופה הסובייטית היא הייתה עיר הנמל החשובה ביותר של ברית המועצות וגם בסיס של הצי הסובייטי..
Neo-baroque architecture on the streets of Odessa
תחיית הבארוק , המכונה גם ניאו-בארוק (או אדריכלות האימפריה השנייה בצרפת ווילהלניזם בגרמניה), היה סגנון אדריכלי של סוף המאה ה -19. המונח משמש לתיאור אדריכלות ואדריכלות פסלים המציגים היבטים חשובים בסגנון הבארוק , אך אינם מתקופת הבארוק המקורית.
שילוב פיסול באדריכלות הניאו -בארוק באודסה
סממנים אומנותיים כמו פסלים או גמלונים הופיעו פעמים רבות, בעיקר בצידי המבנה, ונועדו להסית את תשומת הלב למרכזו. כך גם הבניין עוטר פעמים רבות בעמודי שיש מרהיבים וחלונות מעוטרים. המבנה עצמו גם נבנה כאשר החלק המרכזי הוא החשוב ביותר, הוא המקושט והמעוטר ביותר, בעוד שהצדדים יהיו מעוטרים פחות- כל זאת ועוד כדי לשמור על צורת בנייה אופקית והיגיון וסדר אחרי פיזור יצירות האומנות בחזית המבנה.
